אפליה בקבלה לעבודה

חוק העבודה אוסר מפורשות על אפליה בקבלה לעבודה על רקע דת, מין, גיל ותחומים רבים נוספים. כדי להבטיח את השוויון, החוק אף אוסר על הצגת שאלות "מכשילות" בראיון העבודה. כך למשל, אסור לשאול עובדת פוטנציאלית האם היא בהיריון או מתכננת היריון, ואסור להתעניין לכמה ימי מילואים בשנה נדרש מועמד לעבודה. מה קורה בפועל? השאלות לא רק נשאלות, אלא שהמעסיקים אף לא מהססים להודיע למועמדים שלא ישקלו את המועמדות בשל הריון, מילואים, דת, גיל ועוד. מה עושים במצב כזה? האם אפשר לתבוע? התשובה היא בהחלט כן.

נשים עובדות שנכנסות להיריון זוכות להגנה מוחלטת כמעט בפני המעסיק שלהן, דבר שגורם לעיתים לאותן עובדות לזלזל במקום העבודה שלהן. תופעה זו אינה בריאה לשום ארגון, אך מסוכנת במיוחד לעסקים קטנים. מעבר לזאת, העסקה של עובדת בהיריון אינה נוחה למעביד בשל חופשת הלידה, 40 שעות היעדרות לצורכי הריון שצריך לשלם לעובדת ועוד סיבות נוספות. כל הגורמים הללו מובילים לכך שמעבידים פוחדים מאוד להעסיק נשים בהיריון, או כאלו שעלולות להיכנס להיריון בטווח הזמן הקרוב. הפחד הזה מגיע לממדים מגוחכים שנשואות טריות, ובכלל נשים בסביבות גיל 25 עד 35 מתקשות למצוא מקום עבודה. חלק מהן מקבלות את הדחייה במרומז, וחלקן שומעות את הסיבה האמיתית בצורה מפורשת. כך למשל פסק דין בדב"ע נו/129-3 שרון פלוטקין ואח' - אחים אייזנברג בע"מ במקרה זה התובעת התקבלה לעבודה, ומייד סיפרה על הריונה. בשלב זה שינה המעסיק את דעתו. בית המשפט מעודד מימוש זכויות עובדים וקיבל את טענת האישה.

צבא מדינת ישראל מתבסס במידה רבה על כוחות מילואים. ככל שחשוב יותר תפקידו הצבאי של האיש, כן הוא צפוי ליותר ימי מילואים בשנה. שירות למדינה מוביל להיעדרויות רבות ממקום העבודה – מה שמהווה מקור לחוסר נוחות עבור המעביד. באופן אבסורדי, דווקא האנשים שתורמים הכי הרבה למדינה, מתקשים למצוא פרנסה בחיי היומיום. חוקי המדינה אוסרים בתוקף על אפליה פסולה שכזו. עם זאת לא תמיד קל להוכיח קשר ישיר בין אי קבלה לעבודה לבין ימי מילואים רבים להם מחויב המועמד. בכל מקרה, עצם הצגת השאלה מחשידה מאוד.

תפקידים רבים בחברות ישראליות ובינלאומיות מחייבות עבודה בשבת בשל סיבות רבות – דרישות הלקוח, דרישות ההנהלה בחו"ל, התאמה ללוח הזמנים העולמי, דחיפות השירות ועוד. דרישה זו יוצרת הלכה למעשה אפליה פסולה של הציבור שומר השבת. בנושא זה הוגש פסק הדין הבא - ע"ב 1777/99 (ב"ש) אפרים עובד נ' חברת לאם ריסרץ' בע"מ. במקרה זה מדובר על הנדסאי אלקטרוניקה שהתקשה למצוא עבודה. עלו בו החשדות שמה שעומד בינו לבין העבודה זה הכיפה שלראשו, ולכן הוא הקליט את אחד מראיונות העבודה שעבר. ההקלטה אכן הוכיחה כי האיש הופלה בשל דתו, והוא זכה בתביעה.

כפי שאנו רואים, אכן אפשר לתבוע בשל אי קבלה לעבודה אם מתעוררים חשדות על רקע אפליה אסורה. תביעות מסוג זה אכן הוגשו בעבר, והתובעים אף זכו במשפט.