חיזוק מבנים ואופן הביצוע שלו

הנחיות משרד הפנים קובעות מנגנון כלל ארצי לעידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. המטרה היא לשמור על איזון בין צרכי החיזוק לבין שיקולים תכנוניים ואף למנוע פגיעה במרקם עירוני עדין.

- כושר הנשיאה המקומי
- שיקולים אדריכליים
- שיקולים נופיים
- כדאיות כלכלית לביצוע החיזוק
- היקף תוספות בנייה ותנאים למימושן
- היבטים הנדסיים

קיים קשר ברור בין חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה לבין מיגון בטחוני. במסגרת תמ"א 38 לדוגמא קיימת התייחסות לנושא המיגון, לרבות פתרון מיגון לכל יחידת דיור. בנוסף, בקשות להיתר מכוח תמ"א 38 כפופות לאישור של פיקוד העורף. עיקר הנחיות התמ"א מאשרות תוספות לזכויות הבנייה הקיימות, הרחבת דירות ולעיתים גם תוספת מגדלי ממ"דים.

חיזוק מבנים מתבצע במספר שלבים. המפרט הטכני כולל מלבד תוספות הבנייה גם חיזוק ושיפוץ חוץ, תוך דגש על הרכבת פיגום סביב הבניין ועטיפת חלונות ומזגנים בניילון. בשלבים הבאים נפתחים סדקים ומתבצע קילוף של טיח ושפריץ. רק לאחר מכן ניתן לבצע שטיפה של קירות הבניין בלחץ מים ותיקון סדקים בבטון עם תוסף לחיזוק חומר האיטום.
כל תהליך של חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה מחייב תיקוני טיח, טיט וביצוע פריימר על קירות חלקים. הצביעה החיצונית של כל הבניין נותנת מענה על צרכים דקורטיביים ואסתטיים בלבד, אולם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהחיזוק עצמו. בכל הנוגע לחידוש ושיפוץ חדרי המדרגות והדירות, תכולת המפרט מתמקדת בפעולות בסיסיות כגון צביעת משקופים, מעקות וצנרת. את שיפוץ קומת הכניסה ניתן לבצע עם תיקון של העמודים במקומות בהם קיימת התנפחות.

איזורי הסיכון הגבוה במדינת ישראל כוללים את הישובים הקרובים לשבר הסורי-אפריקאי או לשבר יגור. עם זאת, הסיכון לאוכלוסייה ולרכוש נובע גם מפגיעה בבניינים. במקומות בהם יש בניינים שאינם מסוגלים לעמוד ברעידות אדמה חשוב לבצע עבודות חיזוק מוקדם ככל האפשר. ניתן להתייעץ עם נציגי משרד הפנים, פיקוד העורף או חברות העוסקות בתחום החיזוק והמימוש של זכויות תמ"א 38.

חיזוק מבנים מהווה בישראל חלק חשוב ובלתי נפרד מהיערכות לקראת מצבי חירום של רעידות אדמה. החיזוק מתבצע על ידי קבלנים מומחים וכולל שורה ארוכה של פעולות. את החיזוק יש לבצע בכל רחבי הארץ על מנת למנוע סיכון משמעותי לציוד, לרכוש ולחיי אדם. הפיקוח על עבודות החיזוק כפוף להנחיות משרד הפנים ולגורמים מוניצפאליים האחראיים על האיזור.