רשלנות רפואית בניתוח בעלי חיים

וטרינר הוא רופא המתמחה בטיפול בבעלי חיים ועוסק בין היתר גם באבחון וריפוי מחלות. הוטרינרים הנפוצים הם של חיות מחמד, חיות משק וחיות גדולות וחיות בר. וטרינרים מסוג אחר מועסקים על ידי הרשויות ויש גם וטרינרים המתמחים במחקר רפואי וביוטכנולוגי. המאפיינים המשותפים לכל הוטרינרים בישראל הם תקופת הכשרה ארוכה ותואר ראשון באחד ממקצועות מדעי החיים. אף על פי כן, גם וטרינר מיומן, מנוסה ומקצועי עלול להתרשל ולגרום נזקים בלתי הפיכים בעת ניתוח בעלי חיים.

תביעות רשלנות רפואית בניתוח בעלי חיים נחשבות קשות לניהול. ראשית, המטופלים אינם יכולים להגיב או לקחת חלק בתביעה. לעיתים חולף זמן רב מרגע הניתוח ועד זיהוי הרשלנות או הקשר הסיבתי בין התרשלות הרופא לבין הנזק שנגרם בפועל. שנית, אבחון מצבם של בעלי חיים הוא מלכתחילה לא פשוט. יש צורך ברמה גבוהה מאוד של מיומנות על מנת לאבחן בעלי חיים ולבחור בסוג הניתוח האופטימאלי למצבם.

יש מספר נהלים שנקבעו על ידי משרד החקלאות במטרה לפרט את החובות המוטלות על וטרינרים בישראל:

- וטרינר חייב לדווח לבעליה של חיית המחמד על פרטי הטיפול

- על הוטרינר להעניק לבעלי החיות אפשרות ביקור במהלך האשפוז

- הוטרינר צריך להעביר דיווח מלא לגבי יום האשפוז ולצרף דוח מפורט

- כל ניתוח מסוכן או המתת חסד דורשים את הסכמתם של בעלי החיה

- על הוטרינר להציע חלופות טרם הניתוח במידה וישנן

א. מחלות המאפיינות בעלי חיים בלבד

ב. מחלות העוברות מבני אדם לבעלי חיים

ג. מחלות המשותפות לבני אדם ובעלי חיים

מלבד התרשלות במהלך ניתוח או היעדר טיפול רפואי הולם, ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית נגד וטרינר גם בשל אי אבחון של מחלה קטלנית. המחלות הנפוצות הן הפה והטלפיים, קדחת, הפרה המשוגעת וכלבת.

יש שתי אפשרויות להגשת תביעה לאחר רשלנות רפואית בניתוח בעלי חיים. האפשרות הראשונה היא פניה למשרד החקלאות והגשת תלונה שתחייב את בדיקת הרשויות. האפשרות השנייה היא הגשת תביעה לבית המשפט, תוך צירוף חוות דעת רפואית וראיות מובהקות.

לסיכום, הנושא של רשלנות רפואית בניתוח בעלי חיים מורכב מסעיפים רבים ולא מעט נהלים בירוקרטיים. הדבר החשוב הוא לפנות מוקדם ככל האפשר לייעוץ משפטי ולברר לגבי סיכויי ההצלחה של תביעות מן הסוג הזה. אין להקל ראש בהתרשלות של וטרינר ורצוי למצות את הדין עם האשמים.